בלוג

יש רגעים שבהם דחפים לאוכל מרגישים כמעט לא הגיוניים. את לא באמת רעבה, לפעמים אפילו אכלת לא מזמן, אבל משהו בפנים לא שקט. הראש מתחיל

אם את מחפשת איך להפסיק בולמוס אכילה, הנה התשובה הישירה, את לא צריכה עוד יותר שליטה, את צריכה פחות חסך, פחות איסור, יותר הבנה של

את לא באמת רעבה, הבטן כבר קיבלה את שלה, אולי אפילו סיימת ארוחה טובה, אבל כמה דקות אחר כך את שוב פותחת ארון, שוב מחפשת

אם את מחפשת איך לעצור אכילה רגשית בזמן אמת, כנראה שאת לא צריכה עוד הסבר כללי על אכילה רגשית, את צריכה דרך ברורה לרגע שבו

הדבר הכי מבלבל בשבירה בערב עם אוכל הוא שהיא כמעט תמיד מגיעה דווקא אחרי יום שנראה טוב. אכלת יחסית מסודר, ניסית לשמור, אולי אפילו הרגשת

את מתאמנת, משקיעה, מפנה זמן, מזיעה, מנסה להיות עקבית, אבל משהו בתוצאה לא מרגיש כמו מה שציפית. המשקל לא יורד, הגוף לא נראה שונה מספיק,

יש רגעים שבהם את ניגשת לאכול ומרגישה שזה חזק ממך, כאילו יש צורך דחוף שלא יכול לחכות, אבל עמוק בפנים עולה ספק קטן, האם אני

יש רגעים כאלה, באמצע יום עמוס או דווקא בערב כשסוף סוף יש שקט, ואז פתאום מגיע הדחף לאכול. זה לא רעב אמיתי, זה משהו אחר,

אם את מוצאת את עצמך פותחת ארון, מציצה למקרר, מחפשת משהו קטן לנשנש, ואז עוד משהו, למרות שלא באמת היית רעבה, את לא לבד. זה

מרגישה רעבה כל הזמן  גם אחרי שאכלת?מוצאת את עצמך חושבת על אוכל לאורך כל היום, או רעבה שוב זמן קצר אחרי ארוחה? אם זה קורה

"למה אני רעבה בלילה"? הרבה נשים מכירות את הרגע הזה. היום נגמר.הילדים כבר במיטות.השקט סוף סוף מגיע. ואז זה מתחיל. פתאום יש חשק למתוק בערב.לא

הרבה נשים מכירות את הרגע הזה. היום נגמר.הילדים כבר במיטות.השקט סוף סוף מגיע. ואז זה מתחיל. פתאום יש חשק למתוק בערב.לא משהו גדול – אולי

מעבר מאכילה רגשית לאכילה אינטואיטיבית הוא תהליך עמוק של חיבור מחודש לגוף ולצרכים האמיתיים שלו.רבות מאיתנו חוות רגעים שבהם האוכל הופך למענה לרגש – סטרס,

אם את מרגישה שאכילה רגשית חוזרת שוב ושוב למרות שאת כבר יודעת מה נכון לך, כנראה שהבעיה היא לא הידע שלך. הבעיה היא שהאוכל נכנס